קשר רנט א קאר בע"מ נ' סופרבוס בע"מ

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 29/7/10 ליד בניני האומה בירושלים ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), בין שני כלי הרכב נשוא התביעה.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד עה/1 (להלן: "עה/1") שהינו נהג רכב הנתבעת מסוג אוטובוס (להלן: "האוטובוס").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעת, כאשר עת/1 עמד עם רכבו, לפני רכב הנתבעת, זה האחרון פגע בו. לפיכך, הנתבעת אחראית לקרות התאונה ולנזקים בגינה.

לטענת הנתבעת, רכב התובעת הוא שסטה לעבר נתיב האוטובוס שהיה בעצירה. לפיכך, התובעת אחראית לקרות התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה, דהיינו האם האוטובוס פגע ברכב התובעת שעמד, או האם רכב התובעת הוא זה שסטה לעבר האוטובוס, כאשר האוטובוס היה במצב של עצירה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסת עת/1. גרסתו נמצאה בעיני אמינה ומהמינה והיה לה על מה לסמוך.

העיד בפני עת/1 ואמר כי היה בנתיב השמאלי לפני האוטובוס, שהאוטובוס היה מימינו, בחציו במפרץ ובחציו בנתיב הנסיעה. והוסיף (עמ' 1): "ואז האוטובוס התחיל לנסוע ופגע בי בצד ימין בדלת". כמו כן העיד כי רכבו היה בעצירה.

זאת ועוד, העיד עת/1 כי אחרי התאונה סרב נהג האוטובוס ליתן לו פרטים, ואמר לו שיקח את מספרו של האוטובוס.

כמו כן, עת/1 בעדותו חזר על שאמר בטופס הודעת הנהג לחברת הביטוח, אולם לא ציין באופן מפורש כי נהג האוטובוס סטה לעבר רכבו. לעניין זה לא ראיתי בכך פגם שיש בו בכדי לפגוע באמינות גרסתו של עת/1, וזאת לנוכח עדותו של עה/1 ותמונות הנזק.

מנגד, העיד עה/1 כי עמד ברציף תחנת האוטובוס, ואילו נהג רכב התובעת הוא זה שנכנס לרציף תחנת האוטובוס ופגע בו. זאת ועוד, הדגיש כי האוטובוס היה בעצירה. אעיר, כי בטופס הודעתו ציין: "... וכאשר רציתי להתחיל לנסוע...".

כמו כן עה/1 בעדותו הוסיף כי נהג רכב התובעת נסע במהירות.

יודגש, רכב התובעת נפגע בצידו הימני, יש פגיעה מסוג "מעיכה" בדלת ימין של הרכב, כפי שהדבר מצא ביטויו בתמונות הנזק בת/2. ואילו ברכב הנתבעת ישנה פגיעה בחלק השמאלי קידמי, כפי שניתן היה להיווכח בתמונה שהציג עה/1 במצלמה שברשותו, במעמד הדיון.

רואה אני לנכון לציין כי אם אכן גרסתו של עה/1 היתה נכונה, שעת/1 היה במצב של נסיעה מהירה, היינו מצפים לראות אופי נזקים אחר ממה שהובא בפניננו. צודקת ב"כ התובעת כי מוקדי הנזק ואופיים מתיישבים דווקא עם גרסת התובעת, שהרי אם רכב התובעת היה בתנועה, ועוד בתנועה מהירה, הנזק שהיה נגרם לו היה נזק של "שפשוף" לכל אורך צד ימין, ולא של "מעיכה" בדלת.

לא זו אף זו, גם אם עת/1 הוריד נוסע, כפי שהעיד, ורכבו עמד בסטיינ מעט ימינה, אין בכך כדי להעיד כי הוא אשם בתאונה, שהרי השתכנעתי מאופי הנזקים, שבעת התאונה הוא זה שהיה עם רכבו במצב של עצירה.

לאור האמור והמפורט לעיל, השתכנעתי כי האחריות לתאונה רובצת לפתחה של הנתבעת.